<h1>סמ"ג עשין סימן קנ"ה</h1>
<h2>דף לג:</h2>
כתוב בפרשת מסעי (במדבר ל"ה ב'—ו') צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחוזתם ערים לשבת ומגרש לערים (אשר) סביבותיהם תתנו ללוים, והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם, ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב, ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים, ואת הערים אשר תתנו ללויים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנוס שמה [ה]רוצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר. מגרש הוא ריוח מקום חלק חוץ לעיר סביב להיות נוי לעיר ואין רשאין לבנות בו בית ולנטוע כרם ולא לזרוע בו זריעה (רש"י) אלא יהיה כמו אפר לרעות שם בהמתם. ולכל חיתם לכל צרכיהם (רש"י שם) כלומר לכל חיותם (נדרים פ"א א'). ועוד דרשו רבותינו (מכות י"ב א') מכאן שנותנים לכל עיר בית הקברות חוץ לתחום [זה] שאין קוברים מתיהם בתחום עריהם שנאמר ולכל חיתם לחיים נתנו ולא לקבורה (לשון רמב"ם שמיטה ויובל פי"ג ה"ג).
כהנים ולויים שמכרו שדה משדות עריהם או בית מבתי ערי חומה שלהם אינם נגאלים כסדר הזה אלא מוכרים השדות ואפילו סמוך ליובל וגואלים מיד, ואם הקדישו שדה גואלים מיד ההקדש לאחר היובל, וגואלים בתי ערי חומה כל זמן שירצו ואפילו לאחר כמה שנים שנאמר וערי הלוים בתי ערי אחוזתם גאולת עולם תהיה ללוים (רמב"ם שמו"י פי"ג ה"ז). ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחוזתו ביובל כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם בתוך בני ישראל, אם יקנה איש בית או עיר מהם, ויצא ביובל אותו ממכר של בית או של עיר לזה שמכרו ולא יהיה לצמיתות כשאר בתי ערי חומה של ישראל וגאולה זו לשון קניה, דבר אחר לפי שאמר גאולת עולם תהיה ללוים יכול לא דבר הכתוב אלא בלוקח ישראל שקנה בית בערי הלויים אבל לוי שקנה מלוי יהא חלוט ת"ל ואשר יגאל מן הלוים אף הגואל מן הלוי גואל גאולת עולם, לפי לשון זה ויצא ממכר בית היא מצוה אחרת אם לא גאלה יוצא ביובל ואין נחלט לסוף שנה כבית [של] ישראל, כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם לא היו להם נחלות שדות וכרמים אלא ערים לשבת ומגרשיהם לפיכך היו להם במקום שדות ויש להם גאולה כשדות שלא יופקעו נחלתם מהם (ויקרא כ"ה ל"ב פרש"י).
